ההסטוריה של קבורת בעלי חיים בידי בני אדם 

טקס הקבורה הוא עתיק יומין, ממצאים ארכיאולוגים מראים כי קבורת בני אדם ידוע לנו עוד מתקופת  האדם הקדמון.

הקבר הראשון המתועד שנתגלה בעולם נמצא במערת הקפיצה שלמרגלות הר הקפיצה (ליד נצרת). במקום נתגלו שרידים של האדם הקדמון שגילם המשוער הוא מלפני כ130,000 שנים, השרידים שנמצאו מעידים על כך שמערה שימשה בין היתר גם כמערת קבורה.

לא רק בני אדם מקיימים טקס קבורה

 אבל מי אמר שרק בני אדם קוברים את  מתיהם? ישנן חיות כמו הפיל ושימפנזה שמבצעים טקס קבורה ליקירהם והם מפזרים  עלים על גופות מתיהם. 

קבורת חיות היא מנהג עתיק ואפילו המצרים הקדמוניים נהגו לחנוט ולקבור בעלי חיים.

מרבית אלילהם של המצרים היו בעלי דמויות של בעלי חיים, לכן אין זה מפליא שהמצרים נהגו לחנוט ולקבור בעלי חיים.

המצרים המצרים סגדו לאלילים דמויי חיות ולכן  הם קברו וחנטו בעלי חיים בדומה לבני אדם מאוד חשובים.

מבדיקות שנעשו על מומיות של חתולים, נראה  כי במקרים מסויימים חנטו המצרים בעלי חיים (בעיקר חתולים) בטכניקות של חניטה שהיו שמורים רק לאנשים מאוד חשובים.

לפי הממצאים הארכיאולוגים נראה כי החתול היה המועמד הפופולארי ביותר לחניטה וקבורה, במצריים  נמצאו בתי קברות עם מיליוני מומיות של חתולים.

 קבורת חיות במצרים היתה מאוד נפוצה ולא רק החתול נחשב לחיה קדושה שראויה לחניטה וקבורה, גם חיות נוספות נקברו באופן דומה: המגלן (עוף ימי) שייצג את האל תות (אל החכמה והלימוד), השור שייצג את דמותו של האל אוסיריס (אל המוות), והנץ שבדמותו יצרו המצרים את אורוס (אל האור).

בית קברות פיניקי (צידוני) לכלבים באשקלון

גם אצלנו בארץ נמצאו עדיות לקבורת בעלי חיים בזמנים קדומים. באשקלון נמצא בית קברות לכלבים מהתקופה הפיניקית  שגילו המשוער הוא מהמאה החמישית לפני הספירה.

הפיניקים או בשמם התנכי הצידונים, היו יורדי ים, סוחרים, ולזכותם זוקפים את גילוי הכנת הזכוכית מחול.

למי שזוכר איזבל אשת אחאב מלך ישראל, היתה בעצם ביתו של אתבעל מלך צידון (פיניקי).

מסתבר שהפיניקים (הצידונים) עשו כבוד לכלביהם המתים.

בגן הלאומי שבאשקלון קיים בית קברות לכלבים מהתקופה הפיניקית ובו קבורים מאות כלבים. 

קבורת כלבים בתקופה הפיניקית התבצעה ברמת חשיבות הדומה לקבורת בני אדם, את הכלבים קברו הפיניקים בתיבת קבורה מיוחדת, ובתנוחה מסויימת, כאשר הם שוכבים על הצד עם רגלים מתוחות וזנב מקופל בין הרגליים.

ממצאים ארכיאולוגים נראה כי קבורת הכלבים בבית קברות יעודי לא התבצעה בשל הקרבת קורבנות לאלים, אלא פשוט יחס של כבוד לכלבים.

הרומאים קברו את הנפטר ביחד עם כלבו

ידוע שהרומאים הקדישו חלק מאדמות הנפטר בכדי להנציח את חיות המחמד שלו.

אלכסנדר מוקדון הנציח את כלבתו

ההנצחה הידועה ביותר של בעל חיים בידי אדם היא של אלכסנדר מוקדון שאהבתו לכלבתו, גרמה לקרוא לעיר פיראטס על שם כלבתו.